פסק-דין בתיק ת"א 1558-09

מבוא

1.  לפני תביעת התובע, יליד 17.5.67, לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לו בתאונת דרכים מתאריך 13.4.03, (להלן:" התאונה") עת רכב צד ג' פגע ברכב בו נהג. התובענה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.   לטענת התובע, התאונה הסבה לו נזקי גוף קשים בעקבות אירוע מוחי שהתפתח כ- 5 ימים לאחריה.

הנתבעת מצידה הודתה, כי קיים כיסוי ביטוחי לרכב התובע, יחד עם זאת סברה, כי תאונת הדרכים היתה אירוע של מה בכך, בה לא נגרם לתובע כל נזק גוף ולכן הוא אינו נכנס תחת הגדרת "תאונת דרכים", כעולה מסעיף 1 לחוק הפיצויים ודין התביעה לכן להידחות. לטעמה, 5 ימים לאחר התאונה השתתף התובע בפעילות ספורטיבית מאומצת במסגרת משחק כדורסל, כשאז לקה התובע באירוע המוחי ואין לייחס נזק זה לתאונה.

3.   המחלוקת בין הצדדים הינה אם כן בשאלת החבות, היינו האם האירוע בו נפגע רכבו של התובע אף הסב לו את האירוע המוחי, וככל שכך הם פני הדברים, גם בשאלת שיעור הנזק.

הקשר הסיבתי שבין התאונה לאירוע המוחי

4.   ב"כ התובע מציין בסיכומיו, כי בתאונה ניזוקו כלי הרכב המעורבים באופן קשה. התובע עצמו נפגע בגופו לאחר שחווה טלטלה בראשו. ב"כ התובע הודה אמנם שהתאונה לא הותירה חבלות חיצוניות בגופו של התובע, אך הפגיעה הקשה התבררה בשלב מאוחר יותר. ב"כ התובע אף הודה שהתובע לא פנה לקבל טיפול רפואי לאחר התאונה עצמה באשר סבר שמדובר בכאבי צוואר וראש שיחלפו מעצמם עם הזמן.

5.   באשר למועד גילוי הנזק ציין ב"כ התובע בסיכומיו, כי בתאריך 18.4.03 נסע התובע עם חברו אסף הרמן לאימון כדורסל בקיבוץ נצר סירני. קודם ליציאתם המשותפת, כך טען, הם שוחחו טלפונית להסדרת הנסיעה. התובע סיפר בשיחה זו לחברו כי הינו חש שלא בטוב, יש לו כאבי ראש וסחרחורת. מר הרמן הציע לתובע שלא להשתתף באימון ולנוח, אלא שהתובע בחר להצטרף לאימון מאחר ומדובר באימון לקראת משחק הליגה האחרון לעונה, תוך שקיווה שהרגשתו תחלוף ויוכל בכל זאת להשתתף באימון.

התובע אסף את חברו ברכב חלופי אותו קיבל מהמוסך בעקבות התאונה בה עסקינן. בשל הרגשתו הרעה וכאבי הראש מהם סבל, הוא ביקש מחברו לנהוג ברכב. בתחילת הנסיעה לקיבוץ חש התובע בהפרעות ראיה, אלא שאלה חלפו והתובע החליט בכל זאת להשתתף באימון. במהלך שלב החימום לקראת משחק הכדורסל, שלב שאינו דורש מאמץ פיזי מוגבר כמו במשחק עצמו, חש התובע לפתע סחרחורת וחולשה קלה בפלג גופו השמאלי מלווה שוב בהפרעות ראייה ותחושת נימול עד כדי הירדמות כל הצד השמאלי של גופו.

חברו של התובע, אסף הרמן, הבהילו לביה"ח אסף הרופא, שם מצבו המשיך להתדרדר והוא החל סובל הקאות תכופות, בחילות, ניסטגמוס וורתיקלי וכן חלה החמרה משמעותית בתחושת החולשה של פרק הגוף השמאלי שלוותה בהתכווצויות בגפיים השמאליות.

מספר שעות לאחר ההגעה לביה"ח, הופיע שיתוק של עצב הפציאליס המרכזי משמאל, עצירות במתן שתן ועוד.

התובע טופל במחלקה הנוירולוגית בטיפול מייצב ובוצעו לו צילומי סי.טי מוח, בהפרש של מספר שעות, אך לא בדיקת MRI.

התברר כי התובע סובל מאירוע מוחי שמקורו באוטם בגזע המוח.

בתאריך 2.5.03 שוחרר התובע מביה"ח להמשך שיקום בבית לוינשטיין שם אושפז באופן מלא עד 18.6.03. במהלך האשפוז לא נמצאה עדות למחלות כלי דם או גורמי סיכון לפתח דיסקציה ואירוע מוחי ספונטני, כך ב"כ התובע, והתובע שהה בהליך שיקומי ממושך עד 31.10.03.

ב"כ התובע הדגיש בסיכומיו, כי במהלך האשפוז ולאחריו עבר התובע מספר בדיקות, לרבות מבחני זיכרון מאחר ושכח את כל האירועים עובר לאירוע המוחי, לרבות את אירוע תאונת הדרכים.

אודות הקשר הסיבתי שבין התאונה לאירוע המוחי למד התובע מפרופ' מ. גומרי, מנהל השירות הנוירורדיולוגי בביה"ח הדסה, שהיה אחד מצוות הרופאים שטיפלו בו ובחן את בדיקות ה- סי.טי. וה- MRI שבוצעה 6 שבועות לאחר האירוע. פרופ' גומרי אבחן את מקור האירוע המוחי בדיסקציה- קרע בכלי דם- שנוצר עקב טראומה. רק בשלב זה נזכר התובע כי היה מעורב בתאונת דרכים מספר ימים קודם להופעת האוטם שהיווה את אותו אירוע טראומטי. עד אז סבר כי האירוע המוחי נגרם בשל משחק הכדורסל. מכאן התביעה.

6.   ב"כ התובע סמך ידו על חווה"ד של מומחה ביהמ"ש פרופ' ירניצקי וכן של הנוירורדיאולוגית שמונתה בתיק ד"ר דורית גולדשר להיות הדיסקציה הסיבה להיווצרות האוטם המוחי והיווצרותה של זו בתאונה בה עסקינן. הוא אף הפנה לחקירתו של פרופ' ירניצקי, שהתבססה על כך שסימנים נוירולוגים הופיעו אצל התובע לפני תחילת האימון ובשל כך יש לייחס את האירוע המוחי לתאונה בלבד.

ב"כ התובע אף ציין, כי התובע סבל כאבי צוואר מיד לאחר התאונה וצווארו היה "תפוס". לטעמו יש לראות בכך אינדיקציה נוספת לדיסקציה שהופיעה כתוצאה  מהתאונה ולא ככזו המתרחשת באופן ספונטני ללא כאבים או ככזו שהתרחשה בעקבות אימון הכדורסל. כך במיוחד לאחר שפרופ' ירניצקי העיד שעוצמת המכה שספג רכב התובע בצד הנהג יכולה לגרום לטלטלת ראש ובעקבותיה לאותה דיסקציה כואבת.

ב"כ התובע הדגיש, כי הנתבעת לא חקרה את ד"ר דורית גולדשר אודות חוות דעתה ובכך הינה מקבלת את מסקנותיה. כך גם ביקש ליתן אמון בגרסת התובע לפיה התופעות החלו קודם לאימון וחזרו לאחריו, כפי שגם מסר חברו של התובע מר אסף הרמן שנחקר בביהמ"ש ועדותו נמצאה מהימנה.